רוני,
הרבה זמן לא דיברנו, אולי עברו כמה שנים.
לא שאלתי אותך הרבה זמן מה שלומך, ועל מה את חושבת?
לא סיפרתי לך שהציעו לי לעבור לניו יורק מהעבודה ועברתי לפה. לא סיפרתי לך כמה אוהבים אותי פה וכמה חברים יש לי.
האמת שאף פעם לא סיפרתי לך כלום.
חבל, את נראית כמו ילדה שיודעת להקשיב.
את כזאת ילדה יפה, אולי נמאס לך לשמוע את זה לפעמים. אבל זה נכון, את כזאת מיוחדת.
יום אחד את תגדלי ותביני דברים. אולי את לא מבינה עכשיו, אבל זה בסדר. זה לוקח זמן ללמוד את העולם.
אני לא יודעת איפה את עכשיו, אבל אני אשלח לך את המכתב הזה ואני מקוה שתקבלי אותו.
ראיתי אותך ביום ראשון, אבל עזבי זה לא חשוב. זוכרת את הפעם ההיא שהיינו יחד בים? היה לי כיף, אני זוכרת שצחקת. תמיד כיף לראות אותך צוחקת. יש לך צחוק יפה, נדמה לי שאני זוכרת. בכל אופן, אני בטוחה שיש לך צחוק יפה.
את זוכרת את אוהד? ברור שאת זוכרת. הוא גדל להיות בחור יפה ומוכשר. ממש מוכשר, אני גאה בו כל כך. קצת כואב לי עליו, הוא נראה לי אבוד לפעמים. לוקח החלטות כי צריך, לא כי הוא רוצה. אבל הוא כזה בחור טוב ונאה.
גם את. את גדלת להיות בחורה יפה וחכמה. סיימת תואר ראשון בהצטיינות. היית מורה לילדים שהעריצו אותך. את לומדת בלט וקוראת ספרים, וכמו שמישהו אמר לי לפני חודש: אז החיים שלך יפים! כן רוני, החיים שלך יפים. גם בעבודה אוהבים אותך. יש תקופות קשות אין מה לעשות, את זה תמיד יש, אבל זה עובר. הכי חשוב זה שבגדול החיים יפים.
את יודעת רוני, יש מילה שקשה לי איתה, קשה לי כי קשה לך. אבל אני מקוה שיום אחד שתינו נלמד שלמילה הזו יש משמעות אחרת. שמה שלמדנו זה לא המשמעות הנכונה. המילה אהבה מייצגת משהו אחר, זה מה שמספרים. כל מיני אנשים מספרים. הייתי רוצה לכתוב לי שאני אוהבת אותך, אבל אולי זה מוקדם. אולי זה לא מתאים. כי אני אוהבת אותך שונה. אולי נסכים שיש צורות שונות של אהבה. צורה רעה וטובה. אז אני זה הטובה, לא הרעה. אולי יום אחד נלמד שלצורה הרעה יש שם אחר, אבל אני לא יודעת איך קוראים לזה. אני לא בטוחה.
בכל מקרה,
שלך. רונה