top of page
Search

(23) חיבוק

  • girlstory
  • Apr 18, 2017
  • 1 min read

יש משהו שלא בא לי לכתוב, כאילו… אני מקוה שאף אחד לא יקרא את זה. מפחיד אותי הקשר עם יעל, מפחיד אותי שאני נקשרת אליה. ככל שאני נקשרת אליה יותר, יותר בא לי לברוח. אני מכירה את עצמי, סוג של זאב בודד, אתה יכול להתקרב עד גבול מסויים. אם אתה חוצה את הגבול, אני בורחת. בורחת לפני שהצד השני יברח. במקרה של יעל היא לא תברח כנראה, אבל אני עדיין רוצה לברוח. יום אחד אני אצטרך לסיים את הטיפול הזה ואני מעדיפה שכמה שיותר מהר. אני מפחדת להתגעגע אליה או להיות תלויה בה. יש לי קטע מוזר שאני כל הזמן משחזרת את הפגישות איתה בראש. אני לא יודעת למה אני לא יכולה לשחרר את זה. להיות שם רק כשאני שם. למה אני חושבת על זה בין לבין. אין סיבה.

את הדברים שבא לי לספר, לא בא לי לספר לה. את הדברים שאני רוצה להוציא מעצמי, של מה היה שם, לא בא לי להגיד אצלה. נראה לי שכבר נמאס לה להקשיב לבכיינות שלי.


 
 
 

Recent Posts

See All
(1) זה סיפור על ילדה

זה סיפור על ילדה זה סיפור על ילדה, שנולדה כל כך אהובה כל המשפחה ראתה בה ברכה היא גדלה ויפתה תלתלי הזהב שלה היו לאגדה בגיל חמש היא איבדה...

 
 
 
(2) השחורה

היא תמיד היתה יושבת שם, בנקודה הקבועה שלה, בעולם החשוך שלה, על סלע על שפת הים. תמיד היא נראתה לי מהורהרת וכועסת על העולם והחיים. הכל שחור...

 
 
 
(3) הסיפור שלי מתחיל בניו יורק

קוראים לי רונה, אני בשנות השלושים לחיי, מישראל ועכשיו גרה בניו יורק. כשהייתי בת 5, כשעדיין כולם קראו לי רוני, עברתי את זה. עד היום אני לא...

 
 
 
bottom of page