(27) אני לא אשמה!
- girlstory
- Apr 16, 2017
- 2 min read
אני מבינה עכשיו שזו לא אשמתי וזה פתאום הוריד מעלי איזו אבן כבדה. אני פתאום יודעת שלא! לא עשיתי את זה בשביל בזוקה! הוא פשוט לא הפסיק ואמר לי שהוא אוהב אותי, ושאל אם אני אוהבת אותו ושוב הוא הפנט אותי עם הבזוקה, בסוף הסכמתי ואחר כך הוא הביא לי את המסטיק. איך שהוא הרגשתי כל הזמן אשמה כי חשבתי שעשיתי את זה בשביל המסטיק. אבל אני זוכרת שכשהוא היה שואל אותי אם אני רוצה את המסטיק הייתי אומרת כן, אבל אז כשהבנתי את המחיר, הייתי מושכת בכתפיים.
חוץ מהפעם הראשונה שלצערי גם אותה אני זוכרת. אז עשיתי את זה בלי הבנה לאן אני הולכת.
אני רוצה לבכות והלב שלי דופק בקצב מואץ. אני יכולה להישבע שלא עשיתי את זה בשביל המסטיק, זה רק עזר לי להירגע אחר כך. זה היה כל כך מגעיל, והגוף שלי היה קפוא. תחושת קבס היתה מציפה אותי אחר כך, כמו רצון להקיא. הסוכר פשוט עזר לי להוריד את זה קצת. אבל אני יכולה להישבע שלא עשיתי את זה בשביל זה. אני יכולה להישבע שהילדה התנהלה בצורה הכי טובה שהיא יכלה בתנאים שהיו לה. זה מגעיל אותי.
זה מגעיל אותי היום כשאני חושבת על זה וזה היה לי כואב והגעיל אותי אז. הוא גם כאילו הפנט אותי להסכים, אני פשוט נכנעתי, הוא לא הפסיק, באמת שלא.
תחושת האשמה, זר לא יבין זאת. תמיד שמעתי בנות אחרות מדברות וזה היה לי ברור כשמש שהן לא אשמות, ובאותה נשימה ידעתי שאני כן אשמה. איזה טירוף, אי אפשר להסביר את זה.
יש זכרונות של הראש שהם קשים. אבל יש זכרונות של הגוף שהם כואבים יותר. הם פיזית כואבים, ועם זה אין מה לעשות, תחושת הבחילה, הדופק המואץ, הקושי לנשום והעצמות הרועדות. עם זה אין איך להילחם. כשזה הראש עוד איך שהוא אני יכולה להכריח את עצמי לחשוב על דברים אחרים, אבל עם הגוף אין מה לעשות.