(30) מראה שחורה
- girlstory
- Apr 15, 2017
- 2 min read
זה מדהים איך בראש שלי זאת היתה מפלצת, ועבור יעל זה אותו סיפור שהיא בטח כבר שמעה מאה פעמים. מדהים איך זה שיתק אותי מרוב בושה והיא יודעת שזה תמיד ככה. אני מרגישה כמו בפרק של "מראה שחורה". פתאום הורידו את כל הקלעים, הסירו את המסכים ועכשיו יצאתי מהסרט שחייתי בו עד היום. עכשיו אני צריכה ללמוד מציאות חדשה, לשנות את על מערכת האמונות שלי על עצמי ועל כל החיים שלי. זה כל כך מוזר ומבלבל. להפוך מאשמה לקורבן. עוד אחת ממיליון שנפלה בפח. זה היה כל כך מפלצתי שאפילו לא חשבתי לבדוק על זה בגוגל, לא חשבתי לנסות לבדוק אם הקטע הזה של הממתק הוא כל כך רגיל ונורמלי, כל כך התביישתי בזה, שנדמה שאפילו התביישתי מגוגל. לא יכולתי לשער בנפשי, תמיד חשבתי שכל אחד אחר היה אומר "לא" למסטיק. עבורי זה החלק הכי נורא ופתאום לקבל מיעל תשובה של "זה תמיד מתחיל בממתק" זה מנפץ את כל מה שחשבתי על עצמי ועל הסיטואציה.
יש גם את הפחד להבין שהוא היה אדם רע. כי איך אני אוכל לסלוח לו יום אחד אם אני באמת מבינה מה הוא עשה? אבל אני אומרת לעצמי שכשיבוא היום, וכשתגיע השעה, אני אמצא את תעצומות הנפש לסלוח לו. אבל כדי לסלוח אני צריכה קודם לכעוס עליו, לצאת מהסרט שחייתי בו עד היום.
סיפרתי ליעל שלפני כמה שנים חלמתי עליו, שראיתי אותו בשמיים והוא אמר לי שאני לא נותנת לו לנוח. החלום הזה מאוד השפיע עלי וגרם לי להרגיש אשמה, יעל אמרה שזה לא שאני לא נותנת לו לנוח, אלא שהוא לא נותן לעצמו לנוח. כשחשבתי על זה אחר כך, חשבתי שאולי זה שאני מדחיקה ולא מתמודדת עם זה, לא נותן לו לנוח. אולי דווקא עכשיו כשאני מתמודדת וממשיכה הלאה, יתן לכולם לנוח. קודם כל לילדה, ואז לי ולגוף שלי ובסוף גם לו.
מי יודע