אני שמה לב פתאום שאני יותר משוחררת, כשאני מבינה שאני לא אשמה, אני פחות סגפנית. אם קודם שמרתי כשרות בצורה מאוד מחמירה, פתאום אני אוכלת גם במקומות לא כשרים אחרי שאני בודקת איתם איך הם מכינים את האוכל. כאילו השתמשתי בכשרות, לא בתור עונש, אלא בתור מסגרת. הרגשתי שהשבת, כשרות, בית כנסת נתנו לי סט של חוקים שבתוכו הייתי בטוחה. פתאום אני מפחדת פחות. הייתי צריכה גבולות ברורים להרגיש בטוחה בהם, קהילה להרגיש בטוחה בה. יכול להיות שעשיתי הרבה דברים מתוך פחד לצאת מהמסגרת. אני גם פחות מפחדת מהבורא. אני רוצה לעשות דברים לא כי אני שטופת מוח, אלא כי אני מרגישה שזה עוזר לי. לפעמים נדמה לי שהרבה דברים אני עושה מתוך פחד וזה חבל.