במהלך הפגישה האחרונה, יעל הביאה לי את חוברת צביעה של מבוגרים שתעזור לי להירגע. אז קיבלתי אישור רפואי לכלות את זמני בצביעה בלי להרגיש אשמה שאני אמורה לשבת ללמוד בערבים. בשבוע שלפני סיפרתי ליעל שקראתי על פרויקט הפרפר. בכל פעם שאתה רוצה לחתוך את עצמך, תצייר פרפר על הזרוע במקום. חשבתי שזה רעיון טוב. יעל לא התלהבה במיוחד ואז היא חשבה על החוברת. כשהיא ישבה לידי היא דפדפה בחוברת והתמונה הראשונה היתה של פרפר. אז זה היה סימן עבורה שהחוברת זה הרעיון טוב. זה אכן היה רעיון טוב, ועם הזמן צבעתי את הפרפר שהתמונה שלו בדף הבית וציורים נוספים.
ניסיתי גם קצת להעלות את הנושא של החיבוק עם אמא שלי באותה פגישה, אבל יעל אמרה לי פשוט לכתוב מכתב לאמא שלי עם כל הדברים שהייתי רוצה להגיד לה. לכתוב את זה גם אם אני לא אשלח לה את זה בסוף, גם אם אני רק אקריא את המכתב ליעל בפגישה הבאה.
אז ישבתי לכתוב לאמא שלי את המכתב: