top of page
Search

(38) מתחת למיטה

  • girlstory
  • Apr 14, 2017
  • 1 min read

אחרי השיחה עם ירדנה הייתי ממש רעה אל הילדה, רציתי לקחת את האקדח של השחורה ולרצוח אותה. ביום שלפני גם בעטתי לה בבטן חזק, אפילו השחורה היתה בהלם. לא הבנתי מה זה הרוע הזה שיצא ממני. הילדה נכנסה אל מתחת למיטה שלה ולא הסכימה לזוז משם. בימים שאחרי ניסיתי לדבר אליה שתצא, ניסיתי לבקש סליחה, אבל זה היה בצעקות של תרגעי ותביני אותי, כי גם לי קשה עכשיו. פשוט צעקתי עליה שתצא החוצה כבר כי אני מצטערת. בסוף אפילו השחורה יצאה להגנתה, היא נכנסה אל החדר ואמרה לי שאני מדברת אל הילדה כמו שירדנה דיברה אלי. רציתי בסך הכל שהילדה תצא ושתבין שגם לי קשה, אבל כשהשחורה שמה לי את המראה הזו מול הפרצוף, הבנתי שעשיתי טעות. אז הלכתי משם. היא עדיין שם. עכשיו אני מנסה לדבר אליה בעדינות ולהגיד לה שאני מצטערת ושאני מבינה אותה. אבל היא לא יוצאת. אנחנו עושות צעד אחד קדימה ושלושה אחורה, זה פשוט מתסכל.

"צל כבד ירח מתאבד

עד שלא נלמד למצוא את סוף המעגל

לא נוכל לאהוב את האמת

כוכב כבוי ירח מת

השתיקה סטירה בלחי הסדוקה"

כשניקו תתחיל לדבר

השיחה עם דודה שלי היתה ביום חמישי, הצלחתי להחזיק את עצמי יומיים, יומיים יותר מבדרך כלל, אבל שוב במוצאי שבת חתכתי את עצמי…


 
 
 

Recent Posts

See All
(1) זה סיפור על ילדה

זה סיפור על ילדה זה סיפור על ילדה, שנולדה כל כך אהובה כל המשפחה ראתה בה ברכה היא גדלה ויפתה תלתלי הזהב שלה היו לאגדה בגיל חמש היא איבדה...

 
 
 
(2) השחורה

היא תמיד היתה יושבת שם, בנקודה הקבועה שלה, בעולם החשוך שלה, על סלע על שפת הים. תמיד היא נראתה לי מהורהרת וכועסת על העולם והחיים. הכל שחור...

 
 
 
(3) הסיפור שלי מתחיל בניו יורק

קוראים לי רונה, אני בשנות השלושים לחיי, מישראל ועכשיו גרה בניו יורק. כשהייתי בת 5, כשעדיין כולם קראו לי רוני, עברתי את זה. עד היום אני לא...

 
 
 
bottom of page