(60) נסיעה
- Apr 4, 2017
- 1 min read
ביקשתי היום חופש לסוע לארץ, אני נוסעת כדי לספר להורים את מה שקרה, כי לא ממש סיפרתי עד היום, דיברתי גם עם רינה שמאוד קרובה לאמא שלי ואמא שלי מאוד מעריכה אותה. היא אמרה שהיא תצטרף לשיחה שלי עם ההורים ותעזור לי. גם מצאתי כרטיסי טיסה ופתאום אני מפחדת. אבל אין טעם לפחד, אני יודעת, אני אהנה בארץ. מפחיד אותי פתאום כל הדבר הזה, השיחה עם ההורים. לא יודעת מה כבד לי עכשיו, אבל אני צריכה לשמוח. בהתחלה גם שמחתי שאני אפסיד שלושה שבועות עם יעל, כי זה חוסך הרבה כסף שאני אוכל להינות ממנו בחופשה, אבל פתאום אני קולטת שאני לא אדבר איתה חודש, וגם ככה קשה לי לחכות שבוע כל פעם עד הפגישה הבאה. זה קצת מלחיץ אותי. אבל נראה לי שאני אהיה בחופש, עם חברים ואני אטייל, רוב הסיכויים שאני לא אזכור את יעל. כי כשטוב לי אני לא מרגישה צורך ללכת אליה, כמו כשאחותי באה לבקר פה בכריסטמס. הכל רדום בזמן הזה שטוב לי. אין לי הרבה מחשבות על מה שהיה, הכל רגוע. יהיה בסדר, בטוח.
Comments